קרפדות כמשל לתנועת חיינו....

המשל הבא של ח'ליל ג'ובראן הוא משל מקסים שמעורר ומיתעורר בכל הסתכלות עמוקה על הגוף הנע והרווקד את עצמו.

במשל זה, העוסק בפחד הטבעי שלנו להכיל את השונות והמוזיקה-התנועה של ה"אחר" מסופר על:"ארבע קרפדות שישבו על בול עץ שנח על מי גדות הנהר. לפתע נקלע בול העץ לזרם ונסחף במורד הנהר. הקרפדות נמלאו שמחה והתרגשות, לפי שמעולם לא זכו קודם לכן לשוט על פני המים.לאחר זמן פתחה הקרפדה הראשונה ואמרה: 'אכן בול עץ זה נפלא מאין כמוהו. הוא נע כאילו היו בו חיים. מעולם לא נודע על בול עץ כזה לפני כן'. והקרפדה השנייה הוסיפה ואמרה: 'לא ידידתי, בול זה הוא כבולי העץ האחרים, ואינו נע. זהו הנהר, הזורם אל הים, אשר נושא את בול העץ ואותנו היושבות עליו'. והקרפדה השלישית אמרה: 'אין זה בול העץ ואף לא הנהר, הנעים. התנועה היא במחשבתנו, לפי שללא מחשבה לא ינוע דבר'. ושלוש הקרפדות החלו להתווכח מהי תנועה אמיתית. הוויכוח התלהט והקולות גברו, אולם הן לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה. אז פנו השלוש לקרפדה הרביעית, שעד לרגע זה האזינה בתשומת לב והחרישה, ושאלו לדעתה. והקרפדה הרביעית אמרה: 'כל אחת מכן צודקת, ואף אחת מכן אינה טועה. התנועה היא בבול העץ, ובנהר ובמחשבתנו'. ושלוש הקרפדות נמלאו זעם, לפי שאף אחת מהן לא הייתה מוכנה להודות שהאמת המוחלטת אינה עמה, וששתי האחרות לא טעו מכל וכל. ואז אירע דבר מוזר. שלוש הקרפדות קמו כאחת ודחפו את הקרפדה הרביעית מעל בול העץ אל תוך מי הנהר." (ג'ובראן, 1999).

בתנועת החיים שלנו ובזרימה שלנו—המקצב הראשון (Flowing)—יש את החלק האקטיבי שלנו הבוחר לנוע ולזרום בנהר החיים. 

יש את המרכיב הפסיבי—החיים שזורמים בנו ואיתנו.

ויש את המרכיב השלישי—הדמיון, המחשבה על הזרימה שלנו וההתכוונות שלנו לנוע ולזרום עם כוחם העצום. בסוף יש את הפיז'ן המשולש של 3 הקרפדות שיוצרות את קונצרט הזרימה של חיינו. 

כמה מרתק לבחון את המקצב הראשון, הנשי והעגול המחפש את ההשתרשות שלו על אמא אדמה כמודל מורכב שמכיל את המהות של בחירה אקטיבית, קבלת אירועי החיים הנכפים עלינו וכוח המחשבה. הדמיון שלנו היוצרים בסוף התהוות כל כך עשירה של זרימה וחיבור לעצמנו עם אינסוף אפשרויות תנועה. 

תודה לח'ליל ג'ובראן על המשל המאיר את עיני וגופי!

מזמינה אתכם לבחור את בול העץ עליו אתם בוחרים לנוע את נהר חייכם.

באהבה ותודה,

אביה