 |
|  |
חיבור למרכז-כמה מנהל אותי וחיי
28.09.12
בשנים בהן אני מנחה את מיפגשי וסדנאות חמשת המקצבים-השיטה ששינתה את חיי ואותי יותר מכל דבר אחר שפגשתי....אני זוכה לאינסוף הזמנות להנחות מיפגשים ללא תמורה כספית מאינסוף סיבות כמו:
כדאי לך-כי נחשוף אותך לקהל יעד חדש
אין לארגון שלנו כסף-בואי תתרמי לעולם
אנחנו מקדמים נושא מאד חשוב -בואי תעזרי לנו לקדם אותו גם
כדאי לך-כי יהיו לך אינסוף הצעות עבודה מהחשיפה שלך אצלינו
כדאי לך-כי ככה זה מתנהל אצלינו-אנחנו גובים כסף מהמשתתפים שלנו והמנחים באים בהתנדבות-זה עובד מצוין למנחים-בואי ותוכחי כמה זה עובד
אז אחרי ששומעת את כל הסלוגנים הללו והלב הרחב שלי רוצה לעזור הרי לכל העולם ואשתו...נוכחתי לגלות תגלית מאד מענינת שמאד קשורה לחמשת המקצבים:
ברגע שאני מותרת לעצמי ולמרכז שלי שממנו אני מונעת ו"נכנעת" לתחנוני העולם הללו-קורה משהוא מאד מפתיע-אני חוזרת מהמפגשים הללו מאד טעונה-מלאה באינסוף חווית ניפלאות יותר וניפלאות פחות של מיפגשים מרגשים עם חמשת המקצבים והמשתתפים שנחשפים למתנה שאני מעניקה להם....אבל הצרכים שלי -המקצועיים, האישיים, ההשרדותיים נעלמים ונאלמים שם....
אחד הצרכים הראשונים שלנו בביטחון -צורך השרדותי להפליא -מאד קשור לקיום הפיזי שלנו וגם ברמה הגופנית -קשור מאד לחיבור שלנו לעצמינו . במקצב הראשון-Flowing-אפשר מאד להרגיש
את החיבור הפיזי הזה דרך התנועה שמחברת אותנו לשורשים שלנו ולמקורות ההזנה שלנו.
אדם מוזן היטב שמזין את צרכיו וגופו יכול לתרום לעולם הרבה יותר מאשר אדם "רעב"....השאלה רק-למי ומתי אנחנו בוחרים לתרום מעצמינו וממקצועויותינו....הבחירה היא קודם כל שלנו...ומה "המחירים" לתרומה הזו? מה המשוואה שמניעה את הנתינה-של המעניק ושל הקבלה-של מקבל התרומה?
בהתבוננות עמוקה-תרומה לסובב, לארגונים וכו כשאנחנו מונעים ממניע חיצוני כמו-פרסום, חשיפה וכו ולא ממקום של חיבור אמיתי למהות שלנו-לא יבטא את ה"אני" המקצועי והאני היחודי שלנו-להיפך.....יחטא למהות שלנו. ולהיפך-תרומה של המקצועיות שלנו לארוע התנדבותי שעוסק בנתינה לזולת, לאוכלוסיות מיוחדות וכו-יממש את האני המקצועי שלנו ממקום אמיתי ואוטנטי.
ביטוי אמיתי של המקצועיות שלנו יכול להגיע לידי מימוש מדויק כאשר הצרכים המקצועיים, אישיים שלנו נמצאים בהלימה מול צרכי הארגון, המיזם וכו מולו אנחנו עובדים.
הסטקטו האמיתי-הביטוי של המקצב השני -אשר מגדיר את הגבולות שלנו, את החיבור ללב שלנו וחיבור למה שנכון ללב שלנו-כאשר הוא מגיע בדיוק ובהלימה ליחוד המקצועי שלנו , למימוש של ההתמקצעות שלנו-לאינסוף השעות שהשקענו בהתמקצעות שלנו-יתקבל ע'י העולם אחרת מאשר עוד הנחית סדנה בארוע שמשרת את מארגני הארוע אבל זונח את הצרכים הבסיסיים שלנו המנחים ובעיקר זונח את החיבור ללב ולצרכיו.
ועכשו-מה אני עונה לבקשה הבאה שמגיעה אלי להנחית סדנה בהתנדבות בכנס מקצועי?
לא עוד...לא תודה!...כל כך טוב להתחבר למרכז שלי ולהגדיר את הצרכים האישיים והמקצועיים ולכבד את המקצוע שבחרתי באהבה רבה.
אמשיך להתנדב במקומות ובארועים המושתתים על התנדבות בהגדרתם באהבה רבה!
גמר חתימה טובה וחג שמח!
אביה רכס-ספטמבר 2012
חזרה לרשימת הנושאים
|
|
|
|
|
